עובד חויב לשלם 40,000 ש"ח עקב שימוש ברשימת הלקוחות של החברה המהווה "סוד מסחרי" - פסקדין

השופט יגאל פליטמן

1.      1.      בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב- יפו (השופטת שרה מאירי ונציגת הציבור גב' אשד; עב 8403/06) בו נדחתה תביעת המערערת, שחל טלרפואה בע"מ (להלן- החברה) למתן צו מניעה האוסר על המשיב להתחרות בה, לפנות ללקוחותיה ו/ או לספקיה ולעשות שימוש בסודותיה המסחריים ו/ או במידע קונפידנציאלי השייך לה. בנוסף נדחתה תביעת החברה לתשלום פיצוי בסך של 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק על פי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט- 1999 (להלן- החוק).

2.      2.      להלן נפרט את העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, כפי שפורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי:

א.    א.    החברה עוסקת במתן שירותים רפואיים ללקוחותיה, בין היתר, על ידי קבלה וטיפול בפניות שוטפות וקריאות חרום באמצעות מוקד רפואי לניטור, וכן על ידי אספקת ציוד ושרותי מוקד, המאפשרים ללקוחותיה להתקשר אליה בכל עת, ולבצע בדיקות מעקב ואבחון רפואי של מצבם.

ב.     ב.     המשיב עבד בשרות החברה מחודש ספטמבר 1998 ועד לפיטוריו ביום 30.5.2006, בתפקיד של איש מכירות. משך תקופה מסוימת שימש המשיב בתפקיד מנהל קבוצה של אנשי שיווק ומכירות (סופרוויזר).

ג.       ג.       ביום 4.12.2000 נחתם בין הצדדים הסכם העסקה (להלן- הסכם ההעסקה). סעיף 10 להסכם ההעסקה, הוא הסעיף הרלבנטי לענייננו, קובע כדלקמן:

" סודיות

10.1. העובד מתחייב לשמור בסודיות מוחלטת כל מידע מכל סוג שהוא הנוגע לחברה ו/או לתאגיד קשור של החברה ו/או לבעל עניין בחברה ו/או לאדם הקשור בקשר עסקי עם החברה, שיגיע אליו במסגרת עבודתו בחברה ו/או בקשר אליה (להלן - "מידע חסוי") והוא מתחייב שלא לגלות ו/או להעביר לכל אדם ו/או גוף שמחוץ לחברה, כל מידע חסוי, אלא אם הגילוי מתחייב לצורך מילוי תפקידו על פי חוזה זה ו/או על פי דין ו/או אם הותר לו לגלותו על ידי החברה.

10.2. העובד מתחייב כי לא ינצל לטובתו ו/או לטובת אחר כל הזדמנות עסקית של החברה ו/או הקשורה לחברה אשר נודע לו עליה בתקופת העסקתו בחברה ו/או הנובעת ממידע שהגיע אליו בתקופת העסקתו בחברה.

10.3. התחייבויות העובד כאמור בסעיף זה לעיל אינן מוגבלות בזמן והן ימשיכו לחול גם לאחר שיחדל מלהיות עובד החברה.

אי תחרות

10.4. העובד מתחייב כי במשך תקופת ההסכם ובמשך 12 חודשים לאחר מכן, לא יעסוק ו/או ישתתף ולא יקבל תפקיד בצורה או באופן כלשהו, לא במישרין ולא בעקיפין, בעסק המתחרה בעסקי החברה.

10.5. כמו כן, מתחייב העובד כי בתום ו/או עם הפסקת עבודתו בחברה ובמשך 12 חודשים לאחר מכן לא לפנות ללקוחות החברה ו/או לספקיה, לא לקבל מהם במישרין ו/או בעקיפין, כל תפקיד, הזמנה, הצעה, עבודה ו/או עסק, שהחברה כבר עסקה בהן או התעתדה לעסוק בהן באותו זמן.

10.6. האמור בסעיף זה לעיל יחול על העובד לבדו ביחד עם אחר/ים או חברה אחרת או כל גוף אחר, המנהלים או שינהלו עסק הדומה ו/או מתחרה לזה של החברה"

ד.     ד.     בסמוך לאחר הפסקת עבודתו בחברה, החל המשיב לעבוד בתפקיד של איש מכירות בחברת "נטלי", שהינה מתחרה של החברה.

ההליך בבית הדין האזורי ופסק דינו

3.      3.      החברה הגישה תביעתה לבית הדין האזורי, ויחד עימה ביקשה כי יינתן צו מניעה זמני (בש"א 8208/06), שעניינו הגבלת חופש עיסוקו של המשיב. בבקשתה טענה החברה, כי המשיב הפר את חוזה ההעסקה עמה, ובין היתר, כי מיד לאחר הפסקת עבודתו אצלה החל לעבוד אצל המתחרה שלה, תוך שהוא עושה שימוש בסודותיה המסחריים ובמידע סודי שלה על ידי פנייה ללקוחותיה, לרבות לקוחות שטופלו על ידו בתקופת עבודתו אצלה ו/או שהיו ידועים לו מכח עבודתו אצלה, ובמטרה לגרום להם לעבור ולהיות לקוחות של מעסיקתו החדשה. בקשה זו נמחקה לבקשת ב"כ החברה, במהלך דיון שנערך ביום 18.9.2006.

4.      4.      בתביעתה עתרה החברה למתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיב להתחרות בה, לפנות למי מלקוחותיה ו/או ספקיה ולעשות שימוש כלשהו בסודותיה המסחריים ו/או מידע קונפידנציאלי השייך לה. כן עתרה לפיצוי בסך 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, מכח סעיף 13 לחוק.

5.      5.      ביום 6.12.2006 הגיש המשיב כתב הגנה, בו טען, כי בעת שהחל לעבוד עבור החברה, כבר היה בעל נסיון במכירות ובשיווק, וכי החברה לא העניקה לו כל הכשרה מיוחדת, למעט קורס סוכני מכירות קצר שנערך מטעם החברה טרם שהחל לעבוד בה, ואשר השתתפו בו אנשים רבים שכלל לא התקבלו לעבודה בחברה. המשיב שימש כסוכן מכירות מן השורה משך כל שנות עבודתו בחברה, ולא בתפקיד ניהולי כלשהו, למעט תקופה קצרה בתחילת עבודתו בחברה, בה שימש כסופרוויזר. תפקידו לא דרש מידה מיוחדת של אמון. עוד נטען, כי איסור התחרות שהוטל עליו במסגרת חוזה ההעסקה אינו חוקי, אינו מידתי ופוגע בחופש עיסוקו של המשיב במידה העולה על הנדרש, ולפיכך דינו בטלות. המשיב טען, כי לא נותר בידו מידע כלשהו השייך לחברה עם סיום עבודתו וכי ממילא לא עשה בו כל שימוש שלא כדין. רשימת הלקוחות של החברה אינה בגדר סוד מסחרי, וככל שנעשתה מצידו פניה כלשהי ללקוחות החברה, היא אינה אסורה ולא גרמה כל נזק לחברה.